המורכבות של תאונת עבודה לעצמאיים
בדיוק כמו לשכירים כך יכולה להתרחש גם תאונת עבודה לעצמאיים. ואולם, במקרה זה ישנן מורכבויות גדולות יותר בהשוואה לחברים השכירים, אותן יגלה העצמאי בבואו לפנות אל המוסד לביטוח לאומי. פנייה אל עורך דין המתמחה בתחום יכולה בהחלט לסייע בביצוע ההליך על הצד החלק והנכון ביותר, ולהביא להשגת פיצויים מרביים.
מדוע המקרה של עצמאי יותר מורכב?
כמו שכיר, לאחר תאונת עבודה עצמאי זכאי להטבות ולפיצויים שונים מהביטוח הלאומי, אך כאמור ישנן מורכבויות ואתגרים מיוחדים בדרך להשגתם. כך למשל, כאשר שכיר נפגע בתאונת עבודה העסק ממשיך לעבוד ואינו תלוי רק בו, בעוד שבמקרה של עצמאי ייתכן שהיעדרות מהעסק תוביל לחוסר תפקוד, לאובדן לקוחות, להפסדים כספיים שיימשכו גם לאחר החזרה לעבודה, ואף לקריסה כלכלית בסופו של דבר. אם לוקחים בחשבון שדמי הפגיעה משולמים לעצמאי (וגם לשכיר) לאורך 91 ימים, כלומר 13 שבועות, הרי קשה לדמיין עצמאי שיכול לעזוב לתקופה כה ממושכת עסק התלוי בו. ואולם, מרגע שחוזרים לעבודה ולו על מנת לתחזק את הבסיס של העסק, כבר לא זכאים לדמי פגיעה. כך מוצא את עצמו העצמאי בין הפטיש לסדן: מצד אחד הוא אינו יכול להפקיר את העסק, ומצד שני פגיעתו אינה מאפשרת עבודה מלאה.
מורכבויות נוספות
מורכבות נוספת היא שלאחר תאונת עבודה לעצמאים מתחילים לקבל את דמי הפגיעה רק אחרי 12 ימי היעדרות מהעבודה. זאת לעומת שכיר שמתחיל לקבל לרוב את דמי הפגיעה כבר ביום שלאחר התאונה, כאשר המעסיק מעביר לביטוח הלאומי את הסכומים עבור 12 הימים הראשונים. אין ספק שמדובר בפגיעה כלכלית משמעותית, שאיש אינו מפצה בגינה.
בנוסף לכך, לעיתים קרובות המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את תביעתו של העצמאי להכרה בתור נפגע עבודה. בעוד שאצל שכיר קיימת בהירות ברורה לגבי היות התאונה חלק ממסגרת העבודה ומתנאיה, הרי שלגבי עצמאי העובד לבד לעיתים אין תיעוד. המוסד לביטוח לאומי עלול להערים קשיים וקושיות בנוגע לנסיבות הפגיעה, ולטעון כי למעשה היא לא התרחשה במסגרת העבודה. בדיוק מסיבה זו חובה לתעד באופן מהיר ומקיף את נסיבות הפגיעה, אשר יצורפו אל מסמכי התביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי.
לפרטים נוספים בנושא ולקבלת סיוע הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 052-6525152.