העומס הרב על כבישי הארץ, העלות הגבוהה של ביטוח לכלי רכב דו גלגליים ומצוקת החניה בערים, הובילה רבים לחיפוש פתרון תחבורתי נגיש וזול, אשר אינו דורש חניה בתשלום ואינו מזהם את הסביבה.
במסגרת זו, אנו עדים בשנים האחרונות לריבוי הולך וגדל של השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. המדובר בכלי רכב זולים, קלים, חסכוניים, זמינים ומהירים.
אלא, שעם התגברות השימוש באופניים וקורקינטים חשמליים התרבו גם התאונות בהן מעורבים כלי רכב אלו.
בין אם מדובר בתאונה בה נפגע הולך רגל מאופניים חשמליים ובין אם מדובר בתאונה בה נפגע רוכב האופניים עצמו, נשאלת השאלה, האם האופניים החשמליים הינם “רכב מנועי” כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והאם נפגעי תאונות במעורבות אופניים חשמליים עשויים להיות זכאים לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בעניין זה נעיר כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי במהותו המזכה בפיצוי נפגעי תאונות דרכים ללא צורך בהוכחת אשם. מבחינה זו, פיצוי לפי חוק זה הוא הדרך היחידה לפצות נפגעים רבים, מה גם שאפילו נפגע הולך רגל באשמת רוכב אופניים חשמליים, בהעדר ביטוח, ספק אם יהיה בידי הולך הרגל ממי לגבות את הפיצוי המגיע לו.
ביום 24.3.14 ניתן פסק דינו של כב’ שופט בית המשפט לתעבורה, ישראל ויטלסון, אשר רבים סברו כי הוא מהווה פסק דין מכונן בכל הקשור לשימוש באופניים חשמליים. באותו מקרה, נהג הנאשם, בשעות הערב המאוחרות, על אופניים חשמליים, בנתיבי איילון, כשהוא שיכור. הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים אשר כתאונה ממנה נגרמו לו עצמו נזקי גוף קשים. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לתמרור האוסר על הולכי רגל, אופניים וכלי רכב איטיים להיכנס לדרך מהירה.
לטענת הנאשם – כלל לא ניתן לייחס עבירה של נהיגה בשכרות לרוכב אופניים.
בית המשפט דווקא הרשיע את הנאשם וקבע כי על פי פקודת התעבורה אופניים הם בגדר “רכב”.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי יש להבדיל בין “רכב” לבין “רכב מנועי”, כך, שאמנם, רוכבי אופניים חשמליים כפופים לתקנות התעבורה וחשופים להרשעות בגין עבירות תעבורה שביצעו אולם ספק אם הם זכאים, מנגד, לפיצוי במקרה של פגיעה.
שאלה זו הובאה לפתחו של כב’ השופט מריו קליין מבית משפט השלום בתל-אביב עוד בחודש ינואר 2013. באותו מקרה, רכב קטין בן 16 לערך, על אופניים חשמליים והתנגש ברכב שהיה מבוטח בביטוח ישיר. כאמור, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מזכה בפיצוי מי שנפגע כתוצאה משימוש ברכב אף ללא צורך בהוכחת אשם. במסגרת זו זכאי הולך רגל לפיצוי ממבטח הרכב ממנו הוא נפגע ונהג הרכב והנוסעים בו זכאים לפיצוי ממבטח הרכב בו נסעו. הקטין תבע את ביטוח ישיר בטענה כי יש לראות בו הולך רגל וכי על ביטוח ישיר לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. ביטוח ישיר טענה, מנגד, כי הקטין נהג ברכב מנועי לכל דבר ועניין ומשכך לא חלה עליה החובה לפצותו.
השופט מריו קליין בחר לדון במקרה מתוך ראיית עולם רחבה ושיקולי מדיניות משפטית. לשיטתו, התופעה של רכיבה על אופניים חשמליים היא תופעה חיובית שמדלדלת עומסי תנועה ומפחיתה זיהום אויר ושיש לעודדה. סיווג האופניים החשמליים כרכב מנועי וחיוב הרוכבים ברישוי, אגרות וביטוח חובה יגרום להכבדת יתר על הציבור ולפגיעה בכלל הציבור מבחינת עומסי התנועה וזיהום האוויר. בנסיבות אלו, קבע השופט קליין כי אין לראות באופניים החשמליים “רכב מנועי” ואלו אינם מחייבים ביטוח חובה ואינם נכנסים בגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחרונה, הובאה שאלה דומה לפתחו של כב’ השופט אלדד נבו מבית משפט השלום בכפר סבא. גם באותו מקרה רכב התובע על אופניים חשמליים והתנגש ברכב שהיה מבוטח בביטוח ישיר. גם כאן תבע רוכב האופניים החשמליים את ביטוח ישיר בטענה שיש לראות בו הולך רגל וכי על ביטוח ישיר לפצותו וגם כאן טענה ביטוח ישיר כי התובע נהג ברכב מנועי לכל דבר ועניין ומשכך לא חלה עליה החובה לפצותו.
בפסק דין זה באה לידי ביטוי ראיית העולם השונה של כל שופט ושופט. השופט נבו, בניגוד לשופט קליין, סבור כי אופניים חשמליים עונים על הגדרת “רכב מנועי” שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על פי ראיית העולם של השופט נבו, מדיניות משפטית ראויה דווקא מחייבת להחיל את תנאי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים גם על תאונות במעורבות אופניים חשמליים. לדעתו, כאשר על כפות המאזניים מונחים האינטרסים של רוכבי האופניים החשמליים אל מול האינטרסים של הולכי הרכב, הרי שידם של הולכי הרגל על העליונה. השופט נבו אינו רואה בשימוש באופניים חשמליים תופעה מבורכת, כפי שרואה אותה השופט קליין, וסבור כי מדובר בתופעה שעל המחוקק להסדיר אותה ולצמצם את נזקיה כפי שאנו רואים אותם כיום.
השופט נבו קורא למחוקק להסדיר את השימוש באופניים חשמליים, בדומה לשימוש באופנועים, תוך חיוב בלימוד נהיגה וקבלת רשיון, חובת רישום ורישוי כלי הרכב וחובת ביטוח, כך שהשימוש שבהם יהפך לתופעה חיובית תחת מפגע תעבורתי המסכן את המשתמשים בדרך.
נציין כי ביום 13.2.17 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת יעקב מרגי, עודד פורר, מירב מיכאלי, ענת ברקו, ויוסי יונה שכותרתה “הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התשע”ז–2017” ומטרתה להוסיף להגדרת “רכב מנועי” שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים גם אופניים חשמליים וכפועל יוצא לחייב את המשתמשים בהם בביטוח חובה.
לסיכום, למרות השימוש ההולך וגובר, בשנים האחרונות, באמצעי תחבורה אלטרנטיביים, לא הוסדר השימוש בהם עד היום ע”י המחוקק. הגם שרוכבי האופניים החשמליים כפופים לחוקי התעבורה ואף עלולים לעמוד לדין כמו כל נהג רכב אחר, הפסיקה חלוקה בשאלה האם השימוש באופניים חשמליים חוסה תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בשלב זה, ובטרם הסדרה חקיקתית ו/או הלכה מחייבת מדובר בתחום “פרוץ” התלוי בראיית העולם האישית של כל שופט ושופט.